שבת בבוקר.
הגוף שלי מנומנם, המיינד עושה פרצופים של מתעורר-נרדם-מתעורר-נרדם.
לפתע, צפצוף של הודע, וואצאפ בטלפון שזרוק על המיטה לידי.
בחצי עין אני מציצה בו.
השעה 6:39 ועל הצג מופיעה לי הודעה מימית, חברה טובה שלי.
"בוקר טוב. אזעקות פה סבב שלישי. ופיצוצים."
פקחתי עוד עין וחצי.
התחלתי להתכתב איתה.
נכנסתי לאינטרנט.
הדלקתי טלויזיה
ו"נכנסתי לאירוע".
רמת ההלם הלכה והתעבתה מרגע לרגע…
התמונות, הסרטונים, המידע שהתקבל,
עוד פיסה ועוד פיסה…
מכרים, חברים, חברים של.. ילדים של…
ואז טובה שלחה הודעה בקבוצת המנקים שלנו בוואצאפ.
היא בממ"ד. המחבלים בבית. מנסים לפתוח את הדלת.
לאורך כל השבת, התכתבתי עם טובה. מבררת מה שלומה ושלום בעלה.
עושה להם הגנות ושולחת להם אנרגיות בלתי נגמרות של אור והגנה.
מתעדכנת במצבם, האם כבר שוחררו?!
בכל פעם שהיא לא ענתה לי או התחילה להקליד והפסיקה, הרגשתי שהלב שלי מחסיר פעימה ועוד ואחת ועוד אחת.
הזוועות החלו להתגלות, ואני מתפללת. עושה הגנות. מטהרת אנרגיות באמצעים שונים – לטובה, לחברים של, לילדים של, לכל היישובים בעוטף עזה, לי ולמשפחתי.
מאז אני, כמו כולנו, עדיין בתוך האירוע.
עסוקה בהגנות וסיוע ראשוני לפונים,
עסוקה במפגשי זום להגנות וניקוי הו'אופונופונו לקהילה וכל מי שביקש/ה להצטרף.
עסוקה בפעילות התנדבותית בפרוייקט 'צו גיוס – מאמנים ומטפלים ישראל'
למתן עזרה ראשונה רגשית לכל מבקש/ת, ובמסגרתו הקמתי את אתר האינטרנט של הפרוייקט, את העיצובים הגרפיים ועוד.
עסוקה בכביסות לחיילים הנמצאים פה בגולן. מכונה ועוד מכונה ועוד מכונה. (פעם ראשונה שכביסה מרגשת וממלאת אותי כל כך).
עסוקה באיתור ציוד לחיילים בבסיסים בצפון ומציאת פתרונות שינוע אליהם.
עסוקה בתרומת כספים לקבוצות חיילים וארגונים שונים.
עסוקה ככל שאפשר בעבודה שלי, במטופלים, בלקוחות.
ועסוקה בבית – במשפחה הפרטית והאהובה שלי.
מרגיש לי שעם כל העשיה, העולם שלנו נעצר מלכת לפני 13 ימים.
המוח לא מצליח להבין את רמת הזוועות, כמה שהוא מנסה, ואולי בכך הוא שומר ומגן עלינו קצת.
הלב בעומסים שלא היו כמותם, מכיל את הכאב, את העצב, את הזעם, את הדבר הזה שאין לו שם.
בצד כל אלה, הלב גם מתרחב –
ה'ביחד' הישראלי שאין כמותו,
ההירתמות, החיבוקים, האהבה הבלתי נגמרת זה לזה.
אם אין אני לי – יהודי ישראלי לי.
אלה אנחנו.
החיים שלנו ממשיכים. זה יהיה לעד הניצחון הגדול שלנו על כל מי שקם עלינו לכלותינו. החיים שלנו מלאים בכאב עצום וחור ענק, אולם דווקא אלה מעניקים לנו את קריאת הדרך להמשיך.
אני נושאת בלבי כל אחד ואחת מעם ישראל,
ובתוך נשמתי כל אחד ואחת מאלו ששילמו את המחיר הכבד ביותר מאז השביעי באוקטובר – מי שכבר אינו עוד ומי שבחיים.
אני מבקשת הגנה לכולנו,
ושימחקו ויתנקו כל הזיכרונות האישיים והקולקטיביים שמשחזרים את הכאב, העצב, האימה, המלחמה על עצם קיומנו.
ומבקשת – שנמשיך. כי עם ישראל חי.
לשמחתי הגדולה, טובה ובעלה ניצלו ושוחררו על ידי החיילים הנהדרים שלנו. תודה לבריאה.
—————————————
גם השליחות שלי והקליניקה שלי ממשיכות לפעול.
בעמוד ייעודי באתר, תמצאו עדכון על מפגשי ניקוי בזום ללא עלות, מדיטציות ניקוי, הנחיות להגנה, הצהרות ניקוי ותכנים רלוונטיים נוספים, כמו גם הטבות לטיפולים אישיים, לסדנאות השונות ולספר לתקופה המאתגרת הזו, גם רגשית, גם בטחונית וגם כלכלית.
קישור לעמוד המידע והתכנים: https://www.ho-oponopono.co.il/increase-the-light/
—————————————
מחר, יום שישי 20/10 בשעה 11:00 יתקיים מפגש הגנה וניקוי נוסף בזום.
המפגש ללא עלות, אך יש להירשם מראש.
לאחר ההרשמה, יישלח אליך מייל עם הקישור לזום. אנא בידקו את המייל (גם את תיקיית הספאם).
קישור להרשמה: https://www.ho-oponopono.co.il/hooponoponocleanerscommunity
נתראה מחר
ויחד ננצח
תודה לך, אני אוהבת אותך
שירי
